עיבוד מחדש של לידה טראומטית

בעקבות הרצאה בכנס

המסע לחוף מבטחים-

עבודה טיפולית בטראומה  בראי הפסיכותרפיה ההוליסטית

7/10/10 מכללת רידמן, קמפוס רמת אביב- אודיטוריום

חגית בן-שחר

לידה. מהן האסוציאציות שעולות בך עכשיו לנוכח המילה: "לידה"?

כאב? מאמץ אדיר? התחלה חדשה? אהבה? בדידות? מיילדת? מפגש מרגש?

לידה היא חוויה טבעית, מופלאה ומבורכת. אז למה נוצר המונח " לידה טראומטית" או      "טראומת לידה"? משום שתהליך הלידה טעון באופן קיצוני בתחושות, מחשבות ורגשות עזים: כאב ופחד, שמחה וחוסר אונים, אהבה ודאגה כל אלה עשויים להחוות יחד בערבוביה מטלטלת.

הטלטלה הזאת, העומס הרגשי והכאב הפיזי יוצרים חוויית קצה, שלפעמים "גדולה עלינו" ועלולה להשאיר בנו חותם טראומטי.

בכדי להבין את המונח:" לידה טראומטית" נפתח ונגדיר:

מהי טראומה?

הפירוש המילולי של המילה טראומה (מיוונית) הוא פצע או חבלה. (נוי, 2000, 24). הדבר קורה כשחוויה חזקה, מהממת משאירה בנו עקבות ברמות האישיות השונות: הרגשית, הפיזית והמנטלית. מסיבות שונות הגוף אוצר בתוכו את העקבות הללו, את האנרגיה הדחוסה והמטלטלת הזו.

אנרגיה זו, שנוצרה בעקבות אירוע קשה היא הטראומה. (לוין, 1999).

טראומה הינה חוויה סוביקטיבית.

ולכל אחד מאתנו יש את היכולת הטבעית להרפא ממנה.

ישנן הגדרות שטוענות שמצבים טראומטיים הם מצבים נדירים בחיינו בהם אדם עומד בפני אלימות קשה או סכנת חיים, או עד לאחרים המצויים בסכנת חיים וחש פחד אימה וחוסר אונים.(DSM 4  ), אחרים טוענים שטראומה עלולה להיווצר במצבים יום-יומיים כמו: גירושין, פיטורין, מחלת חום קשה, תאונות, טיפול רפואי חודרני ועוד (לוין, 1999). ויש שידגישו שטראומה הינה מצב נפשי בו האדם עומד חסר אונים מול איום המסכן את חייו ואין לו משאבים להתמודדות. (נוי, 200).

מהם משאבים?

"'משאב' יכול להיות כל אדם, מקום, חפץ, זיכרון, חוויה חיובית, פעולה או תכונה אישית המעוררים בנו תחושת שלוה ורגיעה או תחושת כוח". (רוס, 2008, 97). נהוג לחלק משאבים למספר חלוקות

 משאבים אישיים: 1. פנימיים: תכונות אופי, אמונה, ניסיון אישי מוצלח וכו'

                          2. חיצוניים: תמיכה משפחתית, חברים, רכוש, סטטוס חברתי, תחביבים

משאבים בינאישיים: לתמוך ולהתמך ע"י קשרים בינאישיים

ומשאבים קבוצתיים: שייכות לקבוצה גם תומכת האדם החבר בה.

טראומה מנתקת אותנו מהמשאבים שלנו.

חלק גדול מריפוי הטראומה הוא חיבור מחדש של האדם שנפגע עם משאביו. טראומה גורמת לאדם לצאת מהכלל, מרוקנת אותו מכוחותיו ומיכולותיו.

איך כל זה מתקשר ללידה?

לידה הוא תהליך מופלא, פשוט ומורכב בו זמנית. חיים חדשים יוצאים אל העולם- זה פשוט, הדרך שבה התינוק משתחל החוצה מורכבת ומושפעת מגורמים רבים: מצב בריאותם של היולדת והעובר, מערכת היחסים של הוריו- כמה תמיכה תקבל אימו בלידה, הניסיון של הוריו, בעיקר של אימו בלידות קודמות. איך הם עצמם נולדו? והאם זו לידתם הראשונה? ההיסטוריה המשפחתית של הוריו הנוגעת ללידות האם היה אובדן של יולדות או תינוקות במשפחה או לידות קשות? הצוות המטפל האם המילדת תומכת, סבלנית וקשובה, או מוטרדת?

בואו נעשה קצת סדר

לידה הוא תהליך פשוט בו האם אמורה לשחרר והתינוק אמור להשתחרר. אבל, גורמים רבים גורמים לתהליך הזה להסתבך:

1. לעיתים ראשו של התינוק גדול יחסית למעבר שמחכה לו באגן ובתעלת הלידה של אימו. ואז המעבר נהיה איטי וכואב לשניהם - לאם ולתינוקה.
2. "לידה היא בראש ובראשונה תהליך מוחי. כאשר אישה יולדת בכוחות עצמה, האזור הפעיל במוחה הוא האזור הפרימיטיבי ".(אודן, 2004, 27). כלומר מוח הזוחלים, אזור זה אמור להפריש בתזמון נכון את ההורמונים החיוניים ללידה. על מנת שההורמונים יופרשו בזמן ובכמות הנדרשים היולדת זקוקה לשקט ולבטחון. כל הפרעה קלה עלולה לערער תהליך מדוייק זה.
3. בחדר לידה מודרני בבית החולים קשה מאוד להמנע מהפרעות ליולדת. רעש, אורות חזקים, בדיקות חודרניות חוזרות ונשנות, כניסה ויציאה של אנשים זרים מהחדר, כל אלה גורעים מהפרטיות  והשקט של היולדת ועלולים לשבש את המרקם העדין של התהליך.
4. נשים רבות מגיעות ללידה מפוחדות. החיבור שלהן לגופן בנוי על "השתקה". רובנו חשים את הגוף רק כשהוא כואב. והנה לפניהן תהליך ארוך של כאב וסבל, הן משתדלות ככל שניתן להמנע ממנו. הפחד וה"השתקה" גורמים לתהליך הלידה להתארך ולכאוב יותר. ואז ההתערבויות הרפואיות הופכות להיות מאסיביות יותר ויותר. האם ותינוקה עלולים להכנס למצוקה ונוצר מעגל של פחד וכאב.
5. רבות מגיעות ללדת את ילדם הראשון ואין להן מושג מה מחכה להן. חשוב להתכונן ללידה. להכיר את גופך והכוחות והמשאבים הטמונים בו. להעזר באדם מוכר רצוי אהוב שניתן לסמוך עליו וכמובן להכיר את המקום בו את אמורה ללדת.
6. חבל טבור כרוך סביב צוואר היולוד, שליית פתח, מצג עכוז או רוחבי, חולי של האם, רעלת הריון אלה ונוספים עלולים לגרום ללידה להיות מורכבת ולעיתים טראומטית. 

טראומה נוצרת בעקבות מצבים בהם נקלענו לחוסר אונים, לפחד גדול או לכאב שערער אותנו. ככל שנהיה מוכנות (ומוכנים) ללידה נמנע ממצבי קצה ונהנה מהבאת חיים חדשים לעולם.

האם ותינוקה מחוברים ביניהם ברבדים רבים. כשהאם חרדה ומבוהלת ההורמונים שמתרוצצים בקירבה (אדרנלין) עוברים דרך השליה אל תינוקה וכשהיא רגועה ובטוחה אוקסיטוצין עובר וגורם לשניהם לעבור את הלידה בקצב ובזמן ההולם לשניהם.(ורני וקלי, 1983, 46). לכן כשהאם בלחץ או בחוסר אונים גם תינוקה ימצא לרוב במצב דומה.

טראומת לידה תגרם לרוב לאם ולתינוקה גם יחד.

לתינוק אין לאן לברוח, הוא מתועל בתעלת הלידה וכשלידה מתארכת והכאבים קשים או חמצן ממעט להגיע דרך השליה הוא נכנס למצוקה. המשאבים שעומדים לרשותו מעטים. (אין לו תחביבים, או קבוצת תמיכה) המשאב העיקרי שלו ברחם ובלידה היא אימו. אמא עוזרת לו לווסת את עצמו פיזית ורגשית. וכשהיא לא מחוברת אליו הוא בצרות.

איזו לידה נחשבת ללידה טראומטית?

ככלל, לידה שיש בה כאב רב מדי, פחד גדול מדי ומצבי חוסר אונים עלולה ליצור חותם טראומטי בגוף ובנפש של התינוק והיולדת. אופני הלידה הבאים יוצרים לעיתים קרובות טראומה בשל התערבות מאסיבית בגוף היולדת והרך הנולד:

• לידה מוקדמת
• לידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים)
• ניתוח קיסרי פתאומי (כתוצאה מסיבוך) או יזום ומוזמן מראש.
• אובדן- הפלה יזומה או מלאכותית, "לידה שקטה" או מוות של תאום ברחם, בלידה או אחריה.
• לידה ארוכה- מתישה שמרוקנת ממשאבים פיזיים ונפשיים.
• לידה "רגילה" עם התערבויות רבות: השראת לידה (זירוז), טשטוש (פטידין), אפידורל. פעמים רבות התערבות אחת (זרוז למשל) תגרור אחריה התערבויות נוספות ולא תאפשר ליולדת ולרכה הנולדת להינות מלידה טבעית, מתוזמנת על פי מקצבי גופם.

אז מה עושים?

לכן חשוב להכין את עצמכם (האשה ההרה ובן זוגה) ברמות השונות לקראת השלב החשוב והמופלא הזה בחייכם המשותפים. ככל שתהיו ממושאבים ומחוברים לעצמכם ובינכם תוכלו למנוע הווצרות של טראומה.

ואם נוצרה טראומה, בלידה שלכם, זו  שאתם באתם בה לעולם, או בלידת ילדכם, יש מה לעשות. טראומות ניתנות לשחרור ולריפוי. יש לנו כלים. איך עושים זאת? זה במאמר הבא.

ובינתיים היו ברוכים.

חגית בן-שחר M.A.   מטפלת ומנחת קבוצות בטיפול ממוקד גוף בטראומה,( SE   וב-EMDR  ) בתנועה DMT   ובנשימה. מתמחה בטיפול בטראומת לידה עם תינוקות, ילדים, הורים ואנשים.  בעלת MA   בפולקלור התמחות בטקסים ואמונות עממיות.

מקורות

אודן, מ. ד"ר, אצל: בלאסקאס ג'נט, (2004) לידה פעילה- המדריך ללידה טבעית, אלטרנטיבות הוצאה לאור. עמ' 27 28.

ורני, ת. דר' וקלי ג'. (1983), החיים המסתוריים של התינוק טרם לידתו, זמורה-ביתן.

לוין פ.ד"ר ( 1999), להעיר את הנמר מרפאים את הטראומה, אסטרולוג.

נוי ש. ד"ר (2000), מצבי לחץ טראומתיים, הוצאת שוקן.

רוס ג'. (2008), מעבר למערבולת הטראומה אל מערבולת ההחלמה, הוצאת נורד.