כשאנו קוראים בספר בראשית בפרק הראשון את סיפור בריאת העולם, מתעוררות כמה שאלות שקשה לענות  עליהן כמו כיצד הבדילו בין יום ללילה, כשלפי הסיפור המקראי, המאורות נבראו רק ביום הרביעי? או למה הוצרך הכח החזק ביותר ביקום הבורא, לששה ימים ואח"כ, כפי הנראה מ"רוב עייפות" לנוח ביום השביעי?!! התמיהה גדלה עם המשך הקריאה בפרק ב' של ספר בראשית. בפרק ב', החל מפסוק ז' ואילך מסופר סיפור בריאה הפוך לזה שאנחנו מכירים מפרק א'. "וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה. ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר. ויצמח ה' אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים נתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע." (בראשית ב' ז'-ט'). כלומר בפרק א' נברא האדם רק ביום הששי ואילו בפרק ב' קודם נברא האדם ואח"כ הגן בעדן ניטע והחל לצמוח. הפרוש הרווח בדרך כלל הוא "אין מוקדם ומאוחר בתורה". כלומר הסדר הכרונולוגי לא היה עקרוני למי שכתב את התורה. אך מובן הוא שעם תשובה כזו קשה להתמודד מול עיון מדעי, מדוייק ממוחשב ומחושב עד אלפית השניה, הנסמך גם על פחמן 17 ומדידות רדיואקטיביות. ספר הזוהר שנכתב ע"י ר' שמעון בר יוחאי (רשב"י), נותן הסבר מדויק ופירוש שעמד במבחן הזמן ומספק כתשובה גם את דורנו. רשב"י הוא הראשון שמגלה לנו שפרק א' עוסק במה שקרה טרם בריאת העולמות, כאשר מאומה לא יצא עדיין אל הפועל. הכל היה בכח בפרק א' בבראשית, בלי זמן ומרחב. הימים המצוינים בסיפור הבריאה בפרק א', לא היו ימים בני 24 שעות. הימים היו מהויות רוחניות וענין הזמן הוא רק המחשה של סיבה ומסובב, גורם ונגרם. בפרק ב' קיימת כבר השתלשלות מסויימת של בריאה שיכולה להמשך גם הרבה מאד שנים. אף רש"י מלמד אותנו כך לגבי הפסוק "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה."(בר' ב' ה') רש"י לא הכיר את המילה פוטנציאל אך בפרושו לפסוק הוא אומר:- "טרם יהיה בארץ :-עדיין לא היה בארץ, כשנגמרה בריאת העולם בששי קודם שנברא אדם, וכל עשב השדה עדיין לא צמח, ובג' (יום ג') שכתוב ותוצא הארץ, לא יצאו, אלא על פתח קרקע עמדו עד ו'" (רש"י שם). קראו כעת שוב את הסיפור המקראי על שני פרקיו ותבינו כי לא יכולה להיות סתירה בין התורה למדע, ואפשר להסכים לקיום עולם בן מיליארדי שנים ועדיין להיות "ירא שמיים". אגב, מעניין מאד לדעת אם הנחש של פרק ג' טרם חטא אדם הראשון היה דינוזאור בעל גפיים המכונה בשם הכולל "תנינים" ואח"כ עפ"י עונש דרך תהליך אבולוציוני נתקצרו ונעלמו רגליו עד כי הפך מחיה  לרמש.
 כל הברכות וכל הישועות,
מרדכי.