חנוכה
מסתבר שהוא לא המצאה של החשמונאים,
היה חג קדום יותר, עוד מאדם הראשון.
הוא ראה שהאור מתמעט: גם הימים 
מתקצרים, וגם סוף חודש, ואין כמעט אור לבנה,
והוא נלחץ שבגללו בא סוף לעולם.
אבל אז החלו הימים להאריך, והתחיל חודש 
חדש, אז הוא הבין שזו מחזוריות הטבע,
והטבע קשור לה'. אז החליט לחגוג חג של 
הודיה על האור החוזר לעולם. 

אז יש לנו בחנוכה חושך, ואנו מדליקים נר
קטן. ואותו נר קטן מצליח לגרש חושך 
גדול, כי "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך".

האמת, שזה גם משל לחיים. יש לנו בחיים 
ערבוביה – תקופות של אור ותקופות של חושך. 
וגם סתם ככה בשגרה הרגילה, יש לנו רגעים 
של אור, הכל נראה לנו יפה ומשמח, וגם 
רגעים של חושך, בהם הכל נראה לנו נאחס.

וכמו בחיים - גם בזוגיות. 
ברחוב כל הזוגות נראים מחייכים,
אך אנחנו יודעות מה קורה אצלנו בבית:
יש רגעים של חיוכים, ויש גם רגעים,
שאת שואלת את עצמך, אם זו לא טעות שאתם יחד..
[סוד: ככה זה אצל כולם...]
אפשר לומר: ככה זה בחיים. 
אבל אפשר גם להחליט שיש דברים שהם בידנו. 
אנו יכולות להוסיף אור!
באמצעים פשוטים, שגרתיים ורגילים, יש לנו
את הכח הזה, בלי מאמצים שידרשו מאתנו
זמן וכוחות (למי יש מיותר??)
רוצה להשקיע מאמץ קטן בשביל להוסיף אור
בבית ובזוגיות שלך?

בעלך מדליק את החנוכיה בשמן. 
את תדליקי את החנוכיה שלכם במעשה קטן, 
שיוסיף לכם אור הולך וגדל. 
בעז"ה בחנוכה נפתח את אתגר
"מוסיפה אור בבית".
משימת הדלקה אחת קטנה 
לכל יום מימות החנוכה. 
ויהי אור .

כאן את מצטרפת לקבוצת האתגר,
בה ישלחו המשימות - מתנות היומיות:
https://chat.whatsapp.com/Gq4GpGr93Py44hg782n4W9
נתראה באתגר?