ליוני ורינת בני ה28 בסיס חזק של זוגיות.שניהם חברים מהתיכון, למדו ביחד משפטים,מוכשרים ושאפתניים.המשבר שבעקבותיו פנו אלי לטיפול זוגי פרץ לאחר שנולד אריאל,הבן הבכור,כחצי שנה לאחר הלידה. שניהם הרגישו שהזוגיות הלכה להם לאיבוד,ומשתלטים עליהם כעסים,מריבות והאשמות הדדיות.,,היא כבר לא רינת התוססת שהיכרתי,,מתלונן יוני.,, כל הזמן דבוקה אליו ואני לא קיים...נידחקתי הצידה לגמרי ואני מרגיש מיותר,,.התלונות של רינת לא פחות קשות.,,אילו היית רגיש אלי,קולט את המועקה שלי,השינויים שמתרחשים בי פיזית ונפשית,לא היית נותן לי להרגיש זנוחה ונטושה.אתה בורח לעבודה,משקיע בה את כל האנרגיות שלך ,ואני תקועה עם החיתולים והמוצצים,הצרחות והשיעמום,,.רינת מתאוננת שהוא הפך לוורקוהוליק,וגם כשהוא חוזר מהעבודה הוא נישאב לאינטרנט.במהלך הטיפול שנימשך כארבעה חודשים,הבינו שככל שיוני ברח כךשקעה יותר רינת באימהות ,תוך הזנחה של עצמה ושל הזוגיות,ואז יוני התרחק .כשהזוג הפך לשלישיה ההרמוניה ניפסקה.במהלך הטיפול רכשו כלים שעזרו להם לפרוץ את המעגל הסגור השלילי,למצוא זמן משותף כבני זוג תוך גיוס הסבים והסבתות.אצל רינת פחתו ריגשי האשם,והיא הבינה שלא בריא עבורה להקריב את עצמה על מזבח האימהות.חלוקת התפקידים הפכה למאוזנת יותר,רינת חזרה לעבודה, ויוני הקדיש יותר בבית.במקום  האשמות הדדיות חזרו לדפוסי התקשורת המוצלחים שאיפינו אותם לפני שפרץ המשבר.

הרצלה צח.