אני משער שלרבים מכם מכירים חברים, קרובי משפחה או עמיתים שפוטרו לאחרונה מהעבודה. יכול להיות שאמרתם להם "הנה, זו ההזדמנות שלכם להגשים חלום שהיה לכם להקים עסק קטן, לשנות קריירה לתחום שירגש אתכם".

ואני משער את התשובה שקיבלתם לרוב: "אנחנו צריכים להאכיל את הילדים, יש לנו משכנתא לשלם. איך עכשיו, בכזה משבר, נתחיל להגשים חלום?". רובם מיד מתחילים לחפש עבודה בתחום שאליו הם רגילים, עבודה שבה הם יעבדו שעות רבות יותר וירוויחו שכר נמוך יותר ("כי הרי צריך להבין, אנחנו במשבר")

ובאמת איך עושים את זה? איך בזמן פיטורין, משבר עמוק ביותר להרבה אנשים, ניתן להתחיל ולהגשים חלום?

זה לא מספיק להגיד לאדם במשבר: "תהפוך לימון ללימונדה", צריך לתת לו את הכלים לעשות את זה.

ב"דרך שבעת הגשרים", המודל שעומד בבסיס של כל הסדנאות של "בית גשרים" אנחנו אומרים שהמחסום הראשון שעומד בפני אדם שרוצה לממש חלום, הוא מחסום הודאות. כשיש ודאות, חלומות לא יכולים להתממש, משום שחלומות כשמם הם, נמצאים מחוץ למה שוודאי.

הגשר שמאפשר לנו לעבור את הודאות הוא "גשר החוויה". הכלי היחיד שיאפשר לנו לעבור את מחסום הודאות הוא כלי שמאפשר לנו לחוות אין ודאות מוחלטת. אדם שנמצא במשבר (כמו פיטורין) ומוכן לקבל ולחוות את החוויה הזאת, כמו שהיא, יכול לעבור את מחסום הודאות ולהתחיל לממש את חלומותיו.

בסדנת "פיטורין - ממשבר להזדמנות" זה מה שהמשתתפים עושים, הם חווים את חוויית אין הודאות במלואה ויוצרים חלומות מתגשמים (כלומר חלומות שמתחילים להתממש הלכה ולמעשה) מתוך אותה חוויה.