פעמים רבות אני נשאל בנושא תזונה ובפרט בעניין שימוש בצומות. 

לפני יום הכיפורים פרסמתי דיוור בנושא הצום.

(http://www.tamiraloni.com/#!/c5u9)

כתבתי על הרקע שלו, וכיצד שימש בעבר בשבטים

והתרבויות עתיקות.

בסוף הזכרתי שצום הוא אחת הדרכים בהם אני נעזר כדי לקדם

את תלמידי במקרה הצורך.

הצום גם שימש בתרבויות עתיקות(למעשה גם בימינו) כלי רב עוצמה לריפוי.

אני מכיר אנשים רבים שהשתמשו בצום כחלק מתהליך ריפוי של 

עצמם ממחלות קשות וארוכות ואפילו כאלו הנחשבות לחשוכות מרפא.

רופאים בבתי החולים גוזרים לא אחת על מטופליהם לצום,

אמנם בצרוף אינפוזיות שמספקות את כל החסר, אך בכל זאת, הצוות הרפואי

רואה חשיבות רבה בהפסקת פעילות העיכול לזמן מה.

ציינתי גם שתהליך של צום צריך להיעשות באופן מבוקר

ובהנחיות של מי שמכיר את היתרונות, החסרונות והסכנות של התהליך.

השבוע פגשתי אדם שאני מכיר, שאחרי שחלה בשפעת החליט לצום כמה ימים כדי לעזור

לגוף להתגבר על המחלה.

לאחר יומיים ללא מזון, הופיעו בגופו דלקות ופטרייה החלה להתפשט על פני העור – תופעות לא

נעימות ולא רצויות שלא אמורות להופיע בהליך תקין של צום.

לכן החלטתי להסביר קצת על תהליך הצום והשפעותיו.

אוכל הוא מקור ההזנה העיקרי של הגוף.

במקביל לחמצן, אור שמש, וגירויים מנטאליים ורגשיים, האוכל מספק לנו את כל הדרוש לקיומנו.

חלבונים, פחמימות, ויטמינים ומינראלים ושאר רכיבים רבים מספור

שהגוף יודע למיין לספוג ולהשתמש נכון לצרכיו ככל הנדרש.

מלבד החיוניות שלו, המזון גם הפך להרגל.

מאז יומנו הראשון אנו רגילים להזנה קבועה ובטוחה של מזון לסוגיו,

ואם התפתחות התרבות, גם למבחר הולך וגדל.

הספקת המזון לגוף באופן פתאומי יכול להוות שוק עבור

מערכת העיכול שמצדה עלולה להגיב בצורות שונות ולא תמיד נעימות.

מאידך, הגוף מפסיק לקבל פתאום את הרכיבים החיוניים לקיומו וחוסר

שלהם עלול לגרום גם הוא לבעיות רבות.

לא כל אחד בכל מצב יכול לצום.

אנשים הסובלים מתת משקל אנורקסיה ובעיות אחרות לא אמורים להיכנס לתהליך כזה.

להמשך צפייה במאמר המלא

http://www.tamiraloni.com/#!about1/c1oeg

הכנס טקסט כאן