.

השתתפתי הבוקר במפגש קבוצת עסקי"ם קריית אונו, שהיה מצוין ומלא באנרגיה גבוהה של עשיה ושיתוף. מפגש קבוצה, מתחילתו ועד סופו, הוא חשוב ומשמעותי. ההתכנסות והמינגלינג, תחילת המפגש, הצגת הקבוצות, סבב השישים שניות, ההפסקה (אם יש), המצגת המרכזית, סבב ההמלצות, הסיום והמינגלינג שאחרי סיום המפגש. לכל המרכיבים יש משקל והשפעה ומן הסתם כל אחד ואחת מאתנו מתחבר ומתחברת יותר לחלק מסוים ופחות לחלקים אחרים. עבורי זהו סבב השישים שניות, שבו נבחנת היכולת שלנו להציג את עצמנו ואת העסק שלנו באופן ברור, מדויק, מהדהד, זכיר ומניע לפעולה. זוהי מיומנות העל שלנו שממנה נגזרות משמעויות רבות, שתמיד אפשר להוסיף ולשכלל אותה, שהיא כר נרחב לניסוי וטעיה ושהיא ההזדמנות בה"א הידיעה ללמידה – גם למידה שלנו על עצמנו לאור ההצגה האישית שלנו וגם למידה שלנו מאחרים כאשר הם מציגים את העסקים שלהם ואת עצמם. בכל מפגש ומפגש ניתן ללמוד מסבב השישים שניות ובכל מפגש ומפגש ניתן ליישם את הלימוד שצברנו עד היום.

.

איך, בשישים שניות, ניתן לייצר הקשבה, להעביר מסר חד ומובן, ליצור סקרנות שתגרום לאחרים לרצות לשמוע מאתנו עוד, לגרום לאחרים לזכור אותנו ובאופן כללי לבלוט וליצור יתרון יחסי? איך, אם זה בכלל אפשרי, עושים את זה? הבוקר, במפגש, נתקלתי שוב בגורם שהוא אולי היעיל והמשפיע ביותר מבין האמצעים העומדים לרשותנו כשאנחנו מנסים ליצור שישים שניות מצוינות – כוחו של סיפור. חברות וחברי ביז שהשתמשו הבוקר בסיפור כבסיס עליו נשענות שישים השניות שלהם יצרו אצל הקהל הקשבה, סקרנות ורצון לשמוע עוד וכתוצאה מכך הפכו את השישים שניות שלהם ואת עצמם לכאלה שאנחנו זוכרים. הם עשו זאת בעזרת שני סוגים של סיפורים – סיפורים אישיים, כלומר כאלה שקרו להם באופן אישי, וסיפורים שאינם אישיים, כלומר לא קרו להם באופן אישי אבל עדיין קשורים למסר שהם מעבירים.

.

בין הסיפורים האישיים –

אילנה מלכין קפואנו שיתפה בחוויה הקשורה לאופן בו הוריה הבחינו בין בנותיהם (אילנה ואחיותיה).

שרי בן דב סיפרה שאחרי חיפושים רבים מצאה בד מיוחד במינו ומאד יקר ולכן קנתה ממנו רק חתיכה קטנה שבה היא מתכוונת להשתמש.

יניב אורבך חלק איתנו תיעוד יקר ערך של האופן בו מאומנות ומאומנים שלו מהעבר הסבירו מהי הסיבה שבגללה הגיעו לאימון.

בין הסיפורים שאינם אישיים –

אלעד הירש סיפר על אבטיח ייחודי הנמכר ביפן וצורתו מרובעת.

צביקה המאירי סיפר על רבי עקיבא ועשרים וארבעה אלף תלמידיו.

כל הסיפורים היו מצוינים ועשו את העבודה.

.

סיפור, במיוחד כשהוא סיפור טוב ובמיוחד כאשר יודעים לספר אותו, פשוט תופס אותנו. אנחנו אוהבים סיפורים ומחפשים סיפורים וברוב המקרים הם פשוט יהיו יותר מעניינים ויותר מהנים מהצגה עצמית, שגם אם היא מלוטשת ומהוקצעת ככל שתהיה, היא עדיין דומה יותר למפרט, למסירת אינפורמציה, לתיאור או לדוח. סיפור טוב מנצח את כל אלה, מקרב אותנו אל הדובר ומשאיר עלינו ואצלנו יותר רושם.

ברור שיש כלים רבים נוספים בעזרתם ניתן ליצור שישים שניות משובחות – הומור, דרמטיות, הבטחה מיוחדת, יציאה מובהקת מאזור הנוחות, אנרגיה גבוהה במיוחד ועוד ועוד ועוד. אני לא טוען שרק מספרי הסיפורים עושים את העבודה. אני רק טוען שסיפור טוב הוא (בין השאר) כלי שיווקי רב עוצמה.

אז לימוד ומסקנה לעצמי ולכל מי שרוצה – לשלב סיפור טוב בשישים שניות שלנו.

בהצלחה לכולנו!