קיימות מספר שיטות להערכת חברה/עסק. להלן השיטות העיקריות:

1. שיטת היוון תזרימי המזומנים העתידיים הפנויים (DCF)

העיקרון הבסיסי המונח ביסוד ההערכה הינו כי החברה הינה "עסק חי" ופעיל אשר יפעל לאורך תקופה ומכאן המטרה היא להגיע לשווי הנוכחי של תחזית זרמי המזומנים העתידית אותה הוא מסוגל ליצר. הבסיס להערכה בשיטה זו הינו ניתוח ואומדן יכולת העסק לייצור זרמי מזומנים ולהגדיר רווחיות בעתיד. לצורך ההערכה בונים תחזית דוחות רווח והפסד של החברה ממנה גוזרים את תחזית תזרימי המזומנים הפנויים ואותם מהוונים באמצעות מקדם הוון מתאים (לגבי מקדם ההוון זו תורה מימונית שלמה שלא כאן המקום להיכנס אליה).

2. הערכת שווי על בסיס "רווח מייצג"

לפי גישה זו שוויה של החברה מוערך על בסיס הערכת פוטנציאל הרווחיות הרב-שנתית הממוצעת של החברה. פוטנציאל הרווחיות והרווח "המייצג" נקבעים לפי תוצאות פעילות החברה בעבר והערכות לגבי התפתחות הרווחיות בעתיד, תוך מתן דגש למגמת גידול בהכנסות ובהוצאות. שווי החברה נגזר מהרווח המייצג תוך שימוש ב"מכפיל" רווח, שמשמעותו מספר שנות הפעילות שיעברו עד שהחברה תניב רווחים שיכסו את ההשקעה בה לפי שווי זה. קביעת המכפיל המתאים לחברה מתבססת על מכפילים ענפיים ממוצעים לחברות בגודל, בתחום פעילות ובענף הדומים לחברה המוערכת.

  3. שיטת השווי הנכסי הנקי

בשיטה זו מעריכים את שוויים הכלכלי של הנכסים השונים המצויים בבעלות החברה ומפחיתים מהם את מכלול התחייבויותיה למועד ההערכה.

לכל סוג עסק ניתן להתאים שיטת הערכה מתאימה.