פעם היה מלך עשיר בעל 4 נשים. הוא הכי אהב את האישה הרביעית ופינק אותה עם בגדים יפים והביא לה את המאכלים הכי טובים. הוא לא נתן לה משהו פחות מהכי טוב. הוא גם מאוד אהב את אישתו השלישית ותמיד הראה אותה לממלכות שכנות. אך הוא תמיד חשש שהיא תעזוב אותו למען אחר. הוא גם מאוד אהב את אישתו השנייה. הוא היה מספר לה הכול והיא תמיד אדיבה, מתחשבת וסבלנית איתו. מתי שהמלך נתקל בבעיה הוא תמיד היה מדבר איתה והיא הייתה עוזרת לו לעבור זמנים קשים. אישתו הראשונה של המלך הייתה בת זוג נאמנה מאוד ושמרה על כספו ודאגה לו. ולמרות שהיא אהבה אותו מאוד הוא בקושי שם לב אליה ולא אהב אותה.  יום אחד, המלך נהיה חולה והוא ידע שזמנו הגיע. הוא חשב על החיים הנפלאים שלו ותהה, "יש לי ארבע נשים ושאני אמות אני אהיה לבד". לכן הוא שאל את אישתו הרביעית, "אהבתי אותך הכי הרבה וטיפלתי בך נהדר. עכשיו שאני גוסס האם את תבואי איתי ותארכי לי חברה?" "אין סיכוי" היא ענתה והלכה מבלי לומר עוד מילה. תשובתה פגעה כמו סכין חד לליבו. המלך שאל את אישתו השלישית "אני אהבתי אותך כל חיי. עכשיו שאני גוסס האם תבואי איתי לארח לי חברה?" "לא!" היא ענתה "החיים הם טובים מידי! שאתה תמות אני אתחתן מחדש!". ליבו שקע והפך לקר. הוא שאל את אישתו השנייה "אני תמיד פניתי אליך לעזרה ואת תמיד היית שם בשבילי. שאמות האם תבואי איתי ותארחי לי חברה?" "אני מצטערת אני לא יכולה לעזור לך הפעם!" היא ענתה "המקסימום שאני יכולה לעשות זה ללכת איתך לקבר" תשובתה היכתה בו כברק והמלך היה הרוס. פתאום קול קרא "אני אבוא איתך, אני אעקוב אחריך לאן שתלך" המלך הסתכל למעלה וראה את אישתו הראשונה.היא הייתה רזה מאוד בגלל שהיא הוזנחה. בסבל רב אמר המלך "הייתי צריך לטפל בך טוב יותר שהייתה לי הזדמנות".
 ----------------------------------------------------------------
נקודה למחשבה

למען האמת לכולנו יש "4 נשים בחיינו": האישה הרביעית היא גופנו. לא משנה כמה זמן ומאמץ נשקיע בלעשות אותו יפה, הוא יעזוב אותנו שנמות. האישה השלישית היא רכושנו, מעמדנו וכספנו. שנמות זה יעבור לאחרים. האישה השנייה היא המשפחה והחברים שלנו. לא משנה כמה הם היו שם בשבילנו, הכי רחוק שהם יישארו איתנו זה עד הקבר .והאישה הראשונה זה משהו פנימי בנו שלרוב מוזנח במרדף לכסף, כוח והנאות העולם. למרות שהוא הדבר היחידי שילך איתנו לכל מקום. חיינו מורכבים מעליות, ירידות, מכשולים והזדמנויות רבות ומה שצועד איתנו בדרכינו שנבחר הם "סל הערכים" שאספנו בחיינו. לעיתים האור מסנוור אותנו בשבירת שגרה, בתהילה, הצלחה או הגשמה ואנו עלולים להפיל את 'סל הערכים' ולפגוע בעצמינו ובאחרים. סילחו לעצמכם, לימדו מטעויות ותישארו נאמנים לעצמכם. שימו לב עד כמה הפיתויים עלולים להסית אתכם מהערכים שלכם. היו חברים, אוהבים איכפתיים וקשובים ראשית לעצמכם, כי אהבה מתחילה בלתת כבוד, לסלוח, לקבל ולאהוב את עצמכם וכך נוכל גם ללמוד להכיל, פחות לשפוט ולפגוע. תאהבו אחרים: במה שהיה בהם, במה שהם כיום ובמה שיהיו בעתיד. כי אושרם של אנשים אינו בהכרח בדברים הטובים שיש להם מכל דבר, אלא בלעשות את הטוב בכל דבר המגיע אליהם. 

וגם אם טעיתם... לימדו לקח וסילחו לעצמכם. ושימו לב תמיד איזה "כתר" אתם חובשים על הראש! 

שבת שלום