בתוך גזע של עץ חיו להן להקת גחליליות. בכל ערב עם רדת החשיכה, היו עוזבות הגחליליות את העץ וממלאות את השמיים בניצוצות של אור גדול. בלהקת הגחליליות הזו הייתה גם גחלילית אחת קטנה, שלא אהבה לצאת ולעוף. בכל ערב סירבה בעקשנות לצאת ואמרה "גם הערב אינני רוצה לעוף! "לכו, אתן" אמרה, "אני מרגישה מצוין בבית". משפחתה של הגחלילית, אשר חיכו בקוצר רוח לשעת הערב, בכדי לצאת, להינות ולזהור בחושך, לא הצליחו לשכנע ולהבין מדוע הגחלילית הזעירה לא רוצה לצאת איתן. כולם היו מודאגים, מלבד האב שהירפה והרגיע את כולם שיום אחד זה יסתדר והיא תצא ותעוף. אבל הלילות חלפו והגחלילית הקטנה לא יצאה מהבית. לילה אחד, לאחר שכל הגחליליות יצאו לעוף, ניגשה סבתא גחלילית אל הגחלילית הקטנה ושאלה אותה מדוע אינה אוהבת לצאת ולעוף ולהראות את האור שלה? "למה לי לצאת? ענתה הגחלילית הקטנה, הרי שעם האור שלי אף פעם לא אוכל לזהור כמו הירח. הירח הוא גדול ומבהיק, ואני לידו  - כלום. אני כל כך זעירה, עד שליד הירח אני נראית כמו... סתם נקודה". סבתא חייכה ואמרה: "יש משהו חשוב שעליך לדעת. לו היית יוצאת מהבית יחד איתנו, היית יודעת זאת מזמן"."עליך לדעת שלירח אין אותו האור בכל לילה" השיבה סבתא גחלילית, "הירח משתנה בכל לילה. יש לילות שהוא עגול כמו כדור זורח מעל השמיים, אבל יש לילות שהוא מסתתר, זוהרו נעלם והשמיים חשוכים"."לפעמים הוא גדל, ולפעמים הוא קטן. יש לילות שהוא עצום וזורח, ויש לילות שהוא מסתתר מאחורי עננים. הירח משתנה כל הזמן ולא תמיד זוהר באותה עוצמה. הירח גם אינו מפיק אור בכוחות עצמו, וניתן לראותו, מאחר והוא מחזיר את אור השמש. לעומת זאת, את, הגחלילית, תמיד זוהרת באותה עוצמה, ותמיד עם אור שהוא אך ורק  שלך". מאז, לאחר השיחה עם סבתא, הגחלילית הזעירה יצאה כל לילה מתוך גזע העץ כדי לעוף עם משפחתה וחבריה. וסוף סוף היא הבינה, שלכל אחד יש את אורו המיוחד. (סיפור עם תאילנדי )
======================================== 
נקודה למחשבה: מהו "הירח" שלכם?, מה מעכב אתכם ומה הסיפור שאתם מספרים לעצמכם ובגללו נמנעים מלהאיר את העולם באור המיוחד שלכם? עד כמה אתם לא מאמינים שתצליחו ואתם חוששים שתיראו קטנים בהשוואה ל... מה שיוצר שיגרה שלעיתים עלולה לתקוע אותנו שנים רבות. עד כמה אתם לא חולמים ולכודים בשרשראות כי מישהו אמר משהו, העליב, פגע או הכעיס וברגע אחד אתם יכולים לקרוע את השרשראות לסלוח לעצמכם ולהשתחרר. אז לכל אחד ואחת מכם יש את הייחוד והייעוד שלו. קומו, הגשימו, תצעקו לעולם את חלומותיכם והאירו באורכם המיוחד כדי שכולנו נראה, כי לכל אחד ואחת יש את אורו המיוחד. וזיכרו אף פעם לא מאוחר מידי לסלוח, לשחרר ולהאיר!
* מוקדש לכל אותם אנשים יקרים שאני באופן אישי מחכה בקוצר רוח - שיראו לעולם את אורם המיוחד  שתהיה שבת מוארת. שבת שלום!