קצת ארוך שווה קריאה . נתתי את הלב והנשמה . הייתי שם תמיד בשמחות , בעצב , תמיד הושטתי יד לעזרה, בכל רגע בכל מצב גם שלא התאים לי. רציתי להיות שייכת , להיות חלק מהשלם שלכם . . עשיתי הכל כדי להיות שייכת . אבל..... הייתי לבד , בשמחות , בעצב , ברגעי האושר, הייתי לבד בהצלחות , בהתמודדות עם אתגרי החיים . רצית להיות שייכת , להיות חלק מהשלם שלכם. עשיתי הכל כדי להיות שייכת .אבל.. . הגוף שלי חלה, הנשמה שלי נפצעה ואני התרוקנתי. ההתרוקנות מלאה אותי בעצב , בכעס ובמלחמות עם עצמי ועם הסובבים אותי . רציתי להיות שייכת , להיות חלק מהשלם שלכם . עשיתי הכל כדי להיות שייכת . אבל.. .. השנים עברו, התובנות נפלו. ואני הבנתי שאיפה . שלא יודעים לקבל ולהכיל אותך .אתה לא יכול להיות שייך לעולם.גם אם תיתן את ה100% שלך . למדתי שיש לעשות איזון בין נתינה לקבלה . למדתי לתת מתוך מקום של נתינה ולא ריצוי. למדתי שטוב לי טוב לאהובים שלי. למדתי שה 100% שלי הם לא ה100% של האחר למדתי לקבל אנשים כמו שהם ולהתמודד עם אתגרי החיים. אני שייכת , אני חלק מהשלם איפה שטוב לי. איפה שרוצים אותי איפה שאני רוצה להיות. איפה שלגוף ולנשמה שלי טוב. אני בוחרת לאן ולמי להיות שייכת . מירב עטר הדר אימון נומרולוגי- שומעת מעבר