מאת: עו"ד שירלי שדה ועו"ד תמי פפיסמדוב

אילו אפשרויות עומדות בפני אם, שאבי ילדיה הפסיק לשלם את מזונותיהם? בין אם האב פושט רגל, נמלט מהארץ, יושב בכלא או סתם עסוק בנקמנות על חשבון הילדים, כדאי לדעת שהמחוקק הותיר פתח לדרישת המזונות מהוריו של האב. עו"ד שירלי שדה מסבירה.

החוק לתיקון דיני משפחה מזונות (התשי"ט 1959), הידוע בשמו חוק המזונות, קובע את חבות ההורים לזון את ילדיהם בהתאם לצרכי הילד וליכולותיו הכלכליות של ההורה. אולם מה קורה כאשר אחד ההורים מועל בתפקידו, מכל סיבה שהיא, בין אם מוצדקת ובין אם לאו, ומפסיק לשלם את מזונות ילדיו?

תמ"ש 094545/98 מספר את סיפורו של אב שברח מן הארץ, על אף שהוצא כנגדו צו עיכוב יציאה, תוך שימוש בדרכונו של אחיו התאום. לאם לא היה ממי לדרוש את מזונות ילדיהם ובית המשפט איפשר, בנסיבות אלו, לתבוע את הורי האב למזונותיו. בנוסף לכך, נקבע כי יכולתם הכלכלית של הורי האב – הן מהכנסותיהם והן מנכסיהם – גבוהה גבוהה בהרבה מיכולתה הכלכלית של האם והם חויבו במזונות הקטין כנדרש בכתב התביעה.

סבא, שלם לי

מקרים בהם חדלו אבות לשלם את מזונות ילדיהם אינם כה נדירים, כפי שנהוג לחשוב. לא משנה מהי סיבת החדלות, הנפגעים העיקריים הם, כמובן, הילדים. ישנם מקרים בהם מצליחה האם לגבות את דמי המזונות מההוצאה לפועל או מהמוסד לביטוח לאומי, אולם כאשר אלה משיבים פניה ריקם נותר פסק הדין שקיבלה בעניין המזונות ריק מתוכן.

על מנת שלא להותיר את הילדים אל מול שוקת שבורה, אפשר להם המחוקק לתבוע את מזונותיהם מהורי הוריהם, קרי: מסבא וסבתא. חובת המזונות של הסבים כלפי הנכדים חקוקה בסעיף 4(3) לחוק המזונות, אולם היא אינה חובה אוטומטית ובטרם פונים לסבים יש למצות את הדין עם ההורה הסרבן. בית המשפט ידון בתביעת הנכדים למזונות מהסבים רק אם הוכח כי הנכד אינו יכול לקבל את מזונותיו מהוריו ורק לאחר בחינת מצבם הכלכלי של הסבים.

בטרם ניגע במבחן היכולת הכלכלית של הסבים, חשוב לציין כי חובת הסבים לזון את נכדיהם קמה לשני הצדדים ולא רק להוריו של ההורה סרבן המזונות. משמעות הדבר היא, שאם ילדים תובעים את מזונותיהם מהוריו של אביהם הסרבן, הרי שאלה האחרונים יכולים לתבוע את הורי האם!

ילדים בגירים מול נכדים קטינים

מצבם הכלכלי של הסבים צריך לאפשר להם בראש וראשונה לספק את צרכיהם שלהם, של בני-זוגם ושל ילדיהם הקטינים, אם יש כאלה, עוד בטרם יידרשו לחובתם לשאת במזונות נכדיהם. אם לאחר סיפוק צרכיהם כאמור לעיל עוד נותרת בידם הכנסה, הרי שזו תעמוד להם לקיום חובתם לזון את נכדיהם. לעניין זה יש לציין, כי לסבים לא קמה הגנה על פיה הם מממנים את ילדיהם הבגירים, שכן עדיפות צרכי הנכדים הקטינים קודמת לעדיפותם של ילדיהם הבגירים של הסבים.

עם זאת, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה מחייב את האב במזונות הקטינים בגובה הצרכים ההכרחיים של הקטין, הרי שכאשר מוגשת תביעת מזונות כנגד הסבים, יאזן בית המשפט בין כל צורכי הילד לבין יכולתם הכלכלית של הסבים.

על אף שרבים האבות שאינם משלמים מזונות, הרי שמעטים הם המקרים בהם התקבלה תביעה למזונות מהסבים. יתכן והסיבה לכך היא אי ידיעת החוק ויתכן כי הסיבה נעוצה דווקא בעובדה שברוב המקרים הסבים הם קשישים המתקיימים בדוחק מקצבאות זקנה. כך או כך, שלושה תנאים צריכים להתקיים על מנת לחייב את הסבים במזונות: כאשר הנכד אינו יכול לקבל את מזונותיו מההורה החב אותם; כאשר הנכד אינו מסוגל לפרנס עצמו על ידי תעסוקה או ע"י מקור אחר, ובכלל זה גם הסבים מהצד השני; וכאשר מצבם הכלכלי של הסבים, כאמור לעיל, מאפשר את התקיימותם בכבוד.