זהו המבוא לעבודת הגמר שלי בנושא. מי שמעוניין אשמח לשלוח לו את כל העבודה לעיון. סיאטיקה – דוקטור האם אני עומד למות? המושג סיאטיקה בראי הרפואה המערבית סיאטיקה מוגדרת ככאב חמור ברגל הנוצר על רקע לחץ, דחיסה, גירוי או דלקת בעצב הסיאטי. העצב הסיאטי הוא הגדול והארוך בין עצבי הגוף ומגיע בקוטרו לעובי של חבל. כל צד מורכב מחמישה עצבים העוזבים את חוט השידרה ומתחברים יחד למקלעת הממשיכה אל הרגל. שם הם מתפצלים לתשעה סעיפים המעצבבים את הירך, הברך, השוק, העקב, כף הרגל והאצבעות. רגישות במקומות אילו על רקע פגיעה בעצב מכונה סיאטיקה. בגלל שהעצב הסיאטי כה ארוך הפגיעה בו יכולה להתרחש במקומות רבים. המקום העיקרי והשכיח ביותר הוא הגב התחתון. מירב הבעיות המוכרות בכאבי גב תחתון עלולות להוביל לסיאטיקה. בין הבעיות המוכרות אנו מדברים על מחלות דיסקופתיות (מחלות דיסק) כמו בלט ופריצה, נזק לסחוסים או טראומה. סיבות שאינן שידרתיות כוללות ארתריטיס, סוכרת, גידולים, עצירות וחסר ויטמין B12 . ניוון של עמוד השדרה עלול לפגוע גם בעצב הסיאטי. הגורמים לבעיה: הפגיעה מאפיינת בעיקר אנשים בעשור הרביעי או החמישי לחייהם, או אצל אנשים העוסקים בפעילות ספורטיבית ואינם דואגים להתאמן בצורה נכונה. הגורמים העיקריים: • פריצת דיסק – כאשר חלה פריצת דיסק נוצרת דלקת מקומית הפוגעת בעצבים הספינלים ומובילה לכאב. פריצה, מתרחשת בעיקר בחוליות הלומבריות (חוליות עמוד השידרה התחתון), באיזור L4 – L5 או L5 – S1. השכיחות הגבוהה של פריצת דיסק בגב התחתון נובעת מהמבנה האנטומי של גופנו. עמוד השידרה התחתון נושא בעומס עצום המופעל על חוליותיו. אורח החיים המודרני, הכולל עבודות משרדיות עם ישיבה ממושכת ופעילות גופנית מועטה המחלישים את שרירי הגב, גורמים ללחץ עצום על החוליות, לזרימת דם לקויה ומתח של שרירי הגב. כאבי גב הם השלב הראשון. הזנחה של שרירי הגב, כאמור, הנעלה לא נכונה וטיפול לא מתאים יחריפו את הבעייה. • היצרות של עמוד השידרה (Spinal Stenosis) – היצרות של עמוד השידרה היא מצב שנפוץ באנשים מעל גיל 60. בדרך כלל מתרחשת גדילה של רקמות הלוחצות על תעלת חוט השידרה. בניגוד לפריצת דיסק, הלוחצת על העצב מצידי עמוד השידרה, בהיצרות של עמוד השידרה, הרקמות גדלות פנימה, לכיוון תעלת חוט השידרה ולוחצות על העצב השידרתי בתוך עמוד השידרה. במצב כזה סבל מכאבי גב תחתון, סביר בהחלט. • החלקה של חולייה (Spondylolisthesis) – תופעה בה, גוף חולייה אחת, מחליק על פני גוף חולייה אחרת. לדוגמא: חולייה L5 מחליקה על פני חולייה S1. מצב כזה מערער את יציבות עמוד השידרה ויכול לגרום ללחץ על העצב הסיאטי • תסמונת שריר פיריפורמיס (Piriformis Syndrome) – העצב הסיאטי עובר מתחת לשריר הפיריפורמיס, העובר באגן ובישבן הצידי – אחורי. דלקת באיזור או התכווצות חזקה של שריר הפיריפורמיס ילחצו על העצב הסיאטי ויביאו לאותן תופעות שבדרך כלל מקורן בלחץ על העצב השידרתי. • בעייה במפרק הסקרו – איליאקי (Sacro Iliac Problem) - בעייה במפרק המחבר את הגב התחתון לאגן יכולה לגרום לחוסר איזון של חולייה L5. מתחת לחולייה זו עובר העצב הסיאטי. • שריר מעובה בגב התחתון – לרוב יהיה מדובר בשריר הQuadratos Lumbarom. יכול לנבוע מהתעבות השריר, ובעצם מלחץ גדול מאוד של השריר על החוליות עצמן, ולעיתים על מוצא העצב בגב התחתון. • אוסטאופיטים – או בשמם העממי "דורבן". לרוב דורבן יופיע בעקב, אך כאן מדובר בבליטת עצם על בסיס החוליה עצמה. האוסטאופיט היא בעצם בליטת עצם שתופיע באזורים של ניוון או הרס של סחוס בין חולייתי. יצירת שביבי עצם אלו תעיד על אוסטאוארטריטיס. סימנים וסימפטומים של הבעיה פגיעה בעצב הסיאטי מובילה למגוון רב של סימפטומים: • לעתים הכאב בא וחולף ולעתים הוא קבוע. הוא יכול להמשך מספר שעות עד ימים. • חלק מהסובלים מתלוננים על כאב עמום ונימול בעוד שאחרים מדווחים על כאבים אינטנסיביים ומקרינים. • הכאב מחמיר לאחר ישיבה או עמידה ממושכת או לאחר עבודה המטילה עומס על הגב התחתון. • גם פעילות גופנית או הליכה מתונה עלולים להחמיר את הכאב. כל פעולה שמבצעת פיתול עמוד השדרה (משחק טניס או הרמת חפצים מהצד) יכולה לגרום להתלקחות מחודשת של הכאב. • אצל רוב האנשים הכאב מקרין לצד אחד אך במקרים מסוימים יתכן שיוקרן דו צדדית. לפעמים הנימול מבשר את הכאב. אזורי ההקרנה מבטאים את המיקום שבו נלחץ העצב הסיאטי (ראה מפות אזורי הקרנה) • במצבים קשים ישנה פגיעה ברפלקסים עד דילדול שרירי השוק. הטפול המוצע היום על ידי הרפואה המערבית • הטיפול כולל תרופות להרגעת כאבים והורדת דלקת. • מתיחות ופיזיותרפיה. • כירופרקטיקה להורדת הגירוי הדלקתי ושיפור מנח החוליות. • זריקות לאזור שורש עצבי השדרה כדי להקל על הכאבים. • ניתוחים במקרים של חוסר ברירה. אבחנה באמצעים מודרניים ישנן מספר דרכים לאבחן את הבעיה אצל המטופל. סביר להניח שהסובל מהבעיה, יפנה אל הרופא או אל המטפל עם תלונה עיקרית מסויימת המערבת כאבי גב ו\או הקרנות לאורך הירך, ברך, שוק, קרסול וקצות האצבעות. לא בהכרח בכל המקומות תהיה הקרנה ולא בהכרח יופיע כאב. חשוב לציין שגם אנחנו, כמטפלים ברפואה משלימה, חייבים להסתמך על הבדיקות המפורטות להלן. במהלך התנסותי בסין, למדתי שהרופאים המטפלים בבעיות גב, לעולם לא יקבעו אבחנה מבדלת ללא הסתמכות על אחת מהבדיקות האלו. הרופא הסיני בסין, מאבחן את המחלה בראי הרפואה הסינית, אך לעולם לא יקבע את המחלה בהסתמך על מישוש או תשאול בלבד. תמיד יהיו סימוכין לבדיקות הדמיה מערביות. • בדיקת M.R.I – הינה בדיקה באיכות גבוהה מאוד, אך יקרה מאוד. כיום בארץ קיימות 5 ניידות כאלו ועוד 2 מכשירי M.R.I קבועים. משך הזמן לקביעת בדיקה, עלול להמשך עד כ 3 חודשים ולעיתים, קופות החולים מסרבות לאשר את הבדיקה בגלל עלותה הגבוהה. • בדיקת C.T – גם בדיקה זו הינה באיכות טובה ומאוד יקרה, אך לא כמו ה M.R.I. בדיקה שכמעט לכל בית חולים יש את האפשרות לבצעה. קופות החולים יממנו את הבדיקה רק אם ישנה בעיה אמיתית . • בדיקת E.M.G – בדיקת מוליכות עצבית. בדיקה אשר כל תכליתה לבדוק את איכות ההולכה של העצב הסיאטי, ועצבים בכלל, ולקבוע האם יש חסימה אמיתית והפרעה לאותו עצב. הבדיקה איננה יקרה וזמן ההמתנה אליה לא ארוך במיוחד. לא תמיד תהיה יעילה לקבוע האם ישנה סיאטיקה. • בדיקת רפלקסים פשוטה – רופא משפחה יכול בקלות לבצע את הבדיקה הנ"ל. היא איננה יקרה ולא דורשת זמן רב. נדב אילון - Lic Ac. מתמחה באורטופדיה